|
|
106 | " כי מרה מאד הדעת" > רבקה אלינב האני שלה . קווי דמותה של נורה כצעירה יהודייה מודרנית ואינטלקטואלית מעוצבים על רקע חברת המוצא שלה ועל רקע התקופה - בין שתי מלחמות העולם . נורה מתפתחת לאשה צעירה, שהלימודים הם תמצית קיומה, ובלעדיהם אין לה חיים . במונולוג פנימי היא מדמיינת שיחה שתנהל עם ארין ובה תציג לו את עולמה האמיתי : ועוד – אמרה נורה – אני רציתי ללמוד, אני באמת רציתי ללמוד . אולי רק כאן, בערים הקטנות הללו שבמזרח אירופה, נותר עדיין סוג זה של נוער [ . . . ] נוער מן הדור שחלף . אנחנו מאמינים, אנחנו מאמינים כי יש ערך של ממש בעצם הדברים שאנו לומדים, באפשרות ללמוד, בדעת . אנחנו גולים למקום תורה, כבתקופת ההשכלה, כשלמה מימון בשעתו . ורק אין בליבנו אמונה שנבוא על שכרנו, ותורתנו הרי היא, באמת, תורה לשמה . כאשר שואלים אותי חברי : מה תעשי אחרי הלימודים ? אני נוהגת להשיב תמיד : אהיה מחוסרת עבודה . [ 87 . קו הדגשה במקור ] . זהו מניפסט של אשה אינטלקטואלית, העורכת חשבון נפש עם עצמה באמתלה של דיאלוג אינטימי עם גבר שאת קרבתו היא מחפשת . מודל החיקוי שלה בשיחוּר אחר הדעת לשמה ובסקרנותה האינטלקטואלית ...
To the book |
|
|