|
|
34 | " כי מרה מאד הדעת" > רבקה אלינב הנרטיב של האשה היהודיה לא כך התפתח . שחרורה מהדיכוי ההיסטורי התאים לרעיונות השחרור וההשתלבות המשכיליים בעולם החדש, אך התנגש בחריפות עם ירושת העבר . עמדת המוצא של האשה על סף העת החדשה נותרה נחותה לעומת הגבר . 'מכשלת העבר' סירבה להתפנות, ומטען הנחשלות הנרכשת והמשועתקת מאם לבת שימש את מתנגדי השינוי . הבית המשיך להיות מרחב הקיום הטבעי לאשה ( "כל כבוּדה בת מלך פנימה", תהילים מה, יד ) , ובמסגרת הפיקוח הגברי על הנשים והגבלת חופש הפעולה שלהן הן הורחקו מעולם התורה ( הנחשב והמוערך ) , וכניסתן לתחום החיים הציבוריים נתקלה בהתנגדויות ובחסימות . עברית, 'לשון הקודש', הייתה נחלת לומדי התורה הגברים . החינוך המסורתי במאה ה - 19 פעל לביסוס ההיררכיה המגדרית בתחום חיי הדת והרוח, באמצעות חלוקה בלתי שווה של ההון הלשוני בין הגברים לנשים . הגברים רכשו מיומנות קריאה של טקסט עברי והתפללו מתוך סידור עברי, ואילו הנשים למדו לקרוא ביידיש באשר לא הייתה להן נגישות לפעילות דתית - לימודית . הסופר מיכה יוסף ברציצ'בסקי נתן ביטוי ספרותי לפער המגדרי - תרבותי ברומן שלו מרים שהתפרסם סמוך ל...
To the book |
|
|