פתח דבר

6 | " כי מרה מאד הדעת" > רבקה אלינב 3 היא שהגדירה את גבולות הישות הנשית ותכניה, הןכהגדרתן של גילברט וגובאר, בפרקטיקה המציאותית והן בכתובים . נדירותן של נשים משכילות, אמניות ויוצרות בשושלת העצומה של היצירה האנושית אינה נתון של מה בכך שניתן לנמקו בלוגיקה סטטיסטית : הייתכן כי הכישרון האנושי התרכז רק במחצית הגברית של החברה ? בדיעבד, ברור כי ההשתקעות בנושא הייתה מבחינתי מעין חקירה ופענוח של טקסט עומק, שלפעמים דימיתי כי הוא כתוב בדיו סתרים . בחלקיו גיליתי חומרים שהכרתי מניסיוני האישי, במסלול הארוך של צמיחת תודעתי הפמיניסטית ; בחלקים אחרים זיהיתי את סיפורן של חברותי, של אימהותינו הביולוגיות ואימהותינו הרוחניות . רותקתי לא רק במישור ההנאה האינטלקטואלית שבמפגש עם תוכן דעת חדש . היה כאן דבר - מה נוסף בעל משמעות, שתחילתו בהזדהות ובאמפתיה עם דמות האשה שמתקוממת נגד תפיסת הנשיות החסומה והכובלת, ירושת העבר, ותובעת לעצמה חלק בעולם ; והמשכו בגילוי דמות אשה שזכתה ללמוד וגילתה אופקים שלא היו כלולים ב'מִפרט הנשיות' המסורתי . עיניי נפקחו להכיר במוקשים הזרועים על נתיבה : חסימות גלויות וסמויות של אפשרות ההתק...  To the book