|
|
פרק א : "לפוּתוֹת זו בזו" : חניכה קווית כהומו ארוטיקוס | 151 1 ובעוצמת היסחפותה אל הקשר הארוטי הוא בא לביטוי בסקרנותה המינית הבין - נשי . האינטימיות בינה לבין מורתה מיכאלה נבנית בהדרגה ; ראשיתה בשילוב של מבטים – "המשכנו להביט ולדבר, לדבר ולהביט" [ עמ' 115 ] ; "שוב הבטנו זו לזו בעיניים הרבה זמן" [ עמ' 116 ] ; "המשכנו להביט זו בזו, ידי בידה" [ עמ' 118 ] ; והמשכה בשיח שנעשה יותר ויותר אישי . החיבה שהאישה הבוגרת מרעיפה עליה פותחת את סגור הלב : ריבי משתפת את מורתה בפצע שהיא סוחבת מגירושי ההורים ומן הנתק מאביה המתנכר ; ובעוד מיכאלה מלטפת את הגב הצעיר מעל חולצת בית הספר, הן מחליפות רשמים על ספרי ילדות אהובים . המכנה המשותף מתעבֶּה . מילות הקוד : "אהבה", "חבֵרה" מיכאלה מספרת לתלמידתה פכים אישיים מחייה, ובהם על עבודת המאסטר שהיא כותבת על שירי האהבה של לאה גולדברג . בהיגיון פנימי של דבר הכרוך בדבר, הזכרת פרט זה מושכת בעקבותיה את אזכורו של אברהם בן - יצחק, מושא אהבתה הבלתי ממומשת של המשוררת . וכך מנמקת קציר את המשך הסצנה שבן - יצחק משמש בה כטריגר . מיכאלה ממהרת לספרייתה וחוזרת עם ספרון דק – "אחד ...
To the book |
|
|