|
|
פרק ג : השחרור הכבול : הקשר הגורדי אם – בת ( תמרור I ) | 53 "אֲזַי אֶת קוֹלָהּהִיא אִמְּצָה מְשַׁוַּעַת", לעזרת אביה, מבלי להעלות על דעתה שהוא ( זאוס ) רקח את המהלך ( שם ) . מנתוני רקע אלה נוסק האפוס אל שיאו הדרמטי : בנחישות חריגה בתעוזתה דוחה האם את ניסיונותיו "לְפַיֵּס וּלְשַׁכְנֵעַ / אֶת לְבָבָהּהַזּוֹעֵם" ( שם ) ומכתיבה את הפשרה : איחודן החלקי . בכך הוגדרו הכוח האִמהי והקשר אם - בת כיסוד 3 המעבר עולם : שמחת פגישתן ועצב פרידתן מונצחים במחזוריות העונות בטבע . מסיפור הדגם אל הדהודו בעלילת ההתפתחות של מירה מציב לפנינו שאלה לִפְנים משאלה . קודם לכול חשוב לשים את האצבע על נקודת ההשקה : איזה חלק ממניפת התכונות והמאפיינים של הארכיטיפ שזה עתה סקרנו ומוטמע בעלילתה לכדי יסוד מתסיס - חניכה ? המשורר הקדום מעניק את רוב שטח החיזיון לאם . היא מגלמת נשיות תקיפה, עוצמתית, בעלת דעה וקול ( שהוא לענייננו קורלטיב אובייקטיבי 4 ואילו אלמוג, כפי שניווכח להלן, תיארה דמות אם רחוקה לכוח ולעצמיות ) ; מהפוטנציה הדֶמֶטֶרית, כזו שמתקשה להתמודד עם עקת החיים . הוא הדין במרחק בין ארכיטיפ הנערה הבתולית פרספונה, 5 שהת...
To the book |
|
|