פרק ג "אנחנו כאן, הם שם": המאבק על גבולות ההפרדה

84 שיטת הערבה שלומית אמיר, אחת מפעילות ארגוני הסביבה אשר עובדת באזור, "היה כאן עושר אדיר של בעלי חיים חרדונים, שועלים, מכרסמים, דורבנים [ . . . ] חלק גדול מבתי הגידול שהיו כאן היום כבר הם שטחי חקלאות [ . . . ] ארץ חרדוני הצב כבר לא קיימת" . אמיר, כהן ואחרים תיארו תחרות בין ההתיישבות והחקלאות ובין בעלי החיים והצמחים המקומיים . לדידם זהו מאבק סכום אפס . "אין חלופות" : או ארץ חרדוני הצב או חקלאות בערבה, או טבע או תרבות . אין אמצע . החקלאות היא כאמור הפרנסה העיקרית כיום בערבה . במהלך המחקר כמעט 90 אחוז מהתושבים המקומיים ו- 100 אחוז מהעובדים התאילנדים עסקו בחקלאות ישירות או בעקיפין . בשנת 2020 , בעקבות המשבר בערבה, המספר ירד לכ- 75 אחוז, עדיין גבוה מאוד . לכן המאבק שמנהלים ארגוני הסביבה וחלק מסוכנויות המדינה נגד הרחבת השטחים החקלאיים בערבה נתפס בעיני תושבי הערבה כאיום על המשך קיומם . מנגד טוענים רבים מאנשי הסביבה ואחרים כי המניע למאבק החקלאים הוא אינטרס כלכלי בלבד . לתפיסת חלקם, הרצון להרוויח עוד כסף על חשבון הטבע הוא המניע המרכזי של חקלאי הערבה כיום, ולכן הם אינם צריכים לקבל תמיכה ממסדית ל...  To the book