אין צורך לשאול אישית כל אדם

144 פלוסים ומינוסים העומד מאחורי השיטה פשוט למדי . דמיינו שאתם רוצים לדעת איזה אחוז מהאנשים מרוצים מתפקודו של טראמפ . התשובה יכולה להיות למשל 40 אחוזים מהאוכלוסייה . אבל כדי למצוא את התשובה, אינכם שואלים כל אחד מה הוא או היא חושבים על טראמפ — זו משימה גדולה הרבה מעבר ליכולת של מישהו לבצעה . הרעיון שמאחורי הסקר אומר שאפשר לשאול קבוצת אנשים קטנה הרבה יותר, בתנאי שהם נבחרים באקראי . אם לכל אחד יש סיכוי שווה להיכלל בקבוצה הקטנה, עדיין יש סיכוי של 40 אחוזים שמישהו בקבוצה יחשוב כי טראמפ עושה עבודה טובה . במילים אחרות, הקבוצה הקטנה הזאת משקפת היטב את העמדות של שאר האנשים . משתמשים במתמטיקה בסקרים בעיקר כדי לחשב עד כמה הם אמינים . אפשר לבחור מדגם באקראי ובכל זאת למצוא שיש בקבוצה רק אוהדים של טראמפ . ככל שסוקרים אנשים רבים יותר, כך קטנה ההסתברות שייווצר מצב כזה, והתוצאות מהסקר יהיו מדויקות יותר . אבל זה בתנאי שהדברים מתנהלים בצורה נכונה, כי למעשה קשה מאוד לבחור אנשים בדרך אקראית לגמרי . נסתכל לדוגמה על הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1936 . אמריקה היתה עדיין שקועה בשלהי השפל הכלכלי הגדול, והיה...  To the book