בני דת משה ולוחמי מחתרת

תעמולה ורדיפות 312 המאורגנות והפריפריה שלהן . המוטיבציות הראשוניות של הקבוצות שהתארגנו וסדרי העדיפויות שהתגבשו לנוכח הנסיבות תחמו את חופש הפעולה של היהודים בכלל, ובפרט של היהודים שהתגייסו על בסיס אישי לאחת התנועות . מלכתחילה, בגרעיני ההתנגדות הראשונים שהתהוו פה ושם, היו יהודים רבים ; אין הכוונה לטעון שהרוב היהודי פנה לפעולה הבלתי חוקית, אלא לקבוע שהיהודים היו רבים יחסית 83 סתיו 1940 הוא בקרב אותו רוב שהחליט עד מהרה להיבדל מן המדיניות הרשמית . 84 כמו בליון, יש דוגמאות המועד שבו בחר ז'אן-פייר לוי "להתייצב לצד החשאיות" . למכביר של צרפתים שלפתע הצביעו עליהם כעל יהודים, שהיו בתנועות ההולכות וקמות ; למשל בטולוז — ז'ורז' פרידמן, ליאו אָמוֹן ; במרסיי — ז'ורז' זרפה ( Georges 86 כשהם תפסו את מקומם 85 בפריז — ליאון-מוריס נורדמן . Zérapha ) , דניאל מאייר ; בתור צרפתים בשורותיה של מחתרת בהתהוות, הם עזרו לכונן מחדש קולקטיב שהיה יקר לליבם — הלוא הוא קיבוץ הצרפתים, שהמשטר הקיים הקפיד להדירם ממנו . הגדרתם של שני מחנות יריבים — "אנחנו" לעומת "הם" — לא הייתה עוד עניין של הצרפתים המוּכּרים ככאלה בידי וישי...  To the book