ברגסון, שאגאל, מודיליאני והאחרים

תעמולה ורדיפות 272 אנרי ברגסון מת מקור . הוא נפל קורבן לתנאים האכזריים שבהם הכיבוש הגרמני מאלץ את הצרפתים לחיות . דלקת ריאות קטלה את הקשיש הזה, שמחלה ממושכת כבר החלישה אותו, אך הוא עדיין מצא די כוחות להיות מובל באמבולנס לתחנת המשטרה ולהירשם בה בתור "יהודי" . אף שלמרבה הצביעות הוא היה פטור מאותו הליך, ברגסון התעקש להשלימו . הוא רצה באמצעות מחווה עילאית זו שלא להיבדל מן היהודים האחרים, ענווים יותר אך צרפתים לא פחות ממנו, שהחוק הגרמני נכפה עליהם . 21 דברי ההספד שהעלו על נס אתשורות אלו התפרסמו ב- Résistance בתאריך דומה . ברגסון לא היו ייחודיים לעיתונות המחתרתית . אומנם לא הזכירו, או לרוב לא הזכירו, את יהדותו של הפילוסוף הגדול, אך רבים מאוד היו דברי השבח שנכתבו עליו לאחר מותו . באקדמיה הצרפתית ספד פול ואלרי ( Paul Valéry ) ל"אחרון השמות הגדולים 22 של החוכמה האירופית", ואת המדינה הצרפתית ייצג בלוויה השגריר דה ברינון . המאמר שכתב לואי לוואל ( Louis Lavelle ) ב- Le Temps ב- 7 בינואר 1941 נדפס 23 ז'ק שוואלייה ( Jacques Chevalier ) ,שוב ב- La France libre של רֵמון ארון בלונדון . שר החינוך הממלכת...  To the book