פרק ראשון: "היהודים הרי אינם מסוגלים להיות אובייקטיביים כלפי גרמניה הנאצית" "הבעיה היהודית" בעידן החשד

תעמולה ורדיפות 36 בקיץ ,1940 ההיסטוריון הנודע מרק בלוך נזהר באופן דומה בהקדמה לעדות שמסר על התבוסה הנוראה שספגה צרפת : אני יהודי, אם לא באמצעות הדת, שאינני דבק בה, לא יותר מכל דת אחרת, כי אז לפחות באמצעות הלידה . אינני מפיק מכך לא גאווה ולא בושה . [ . . . ] לעולם אינני תובע את מוצאי אלא במקרה אחד : אל מול אנטישמי . אך ייתכן שהאנשים המתנגדים לעדותי יבקשו למוטטהּ בכך שיכנו אותי "נוכרי" 2 ( métèque ) . אשיב להם, לא יותר, שסבא רבא שלי היה חייל ב- 1893 . כדי להצדיק את ניתוחו, בלוך, היסטוריון מכובד ובעל מוניטין, היה צריך אפוא גם להודות במוצאו היהודי, גם להבהיר מה היה פירוש הדבר לדידו וגם להפגין את הפטריוטיות הצרפתית שלו . הצורך הזה הרחיק לכת מאוד . בשני המקרים הנסקרים, הקדמות אלו נועדו לאוזניו של קהל אלמוני ; אך הדים דומים נמצאו במכתב שכתב בלוך לידידו ושותפו לוסיין פֶבְר ( Lucien Febvre ) . זה קרה באפריל ,1941 בשעה שחקיקה מיוחדת הפכה על פיו את מצבם של יהודי צרפת, ובעוד סכסוך כואב הפריד בין השותפים להרפתקה של כתב העת Annales . האחד קיווה שכתב העת יוכל לשוב ולהופיע בפריז, למרות הכיבוש, ולו במח...  To the book