פרק חמישי: כיצד התמודדו עובדי הכפייה עם מצבם

צבא עבדים 194 רק היו אחדים מאיתנו [ . . . ] שמספרם נמוך ממספר הרוצחים, מכים בחזרה, הרוצחים היו מפסיקים לרצוח . רוצח אוהב להרוג, אבל אילו קטעו את בולמוס ההרג שלו במכות — כלומר, אילו היו מכים אותו עד מוות — הוא לא היה אוהב את זה [ . . . ] הייתי רוצה לראות את פניהם של הרוצחים עת הם אחוזי פחד מוות . בעבודה שלי הייתי חופר במכוש באדמה הקפואה וחושב על ראשו של [ איש הסגל ] טוֹרוֹניי . חלמתי לתקוף את כל הסגל במכוש . אחר כך הייתי מתחיל 1 מהתחלה . לודוויג מָתיאש מפלוגה XIII / 2 KMSZ סיפר כיצד הצליח אחד העובדים בקבוצתו לפגוע בגרמנים, אף שלא מדובר במעשה נקמה ישיר באנשי הפלוגה שהתעללו בעובדי הכפייה . ביוני 1944 הושאלו עובדי הפלוגה לגרמנים כדי לפנות כמה מחסנים ליד סְטְרִי . באחד המחסנים ראה איש שירות העבודה ושמו בַּרנה ( Barna ) כמה רימוני יד ולקח אחד מהם . בדרכם לשוב אל פלוגתם הורה להם איש הסגל שהתלווה אליהם לעשות כמה תיקונים בכביש . בַּרנה טמן את הרימון בתוך מהמורה על גשר וכיסה אותו . כעבור זמן קצר ראו מָתיאש וחבריו כמה חיילים גרמנים מרופטים שרכב הזחל שלהם התפוצץ, ככל הנראה אחרי שעבר על המהמורה שבת...  To the book