פרק שלישי: היחס כלפי אנשי שירות העבודה

צבא עבדים 130 ומגֻוונות הועלו בשאלה מה משמעות הדבר שהונגריה היא אומה נוצרית, אבל כמעט כל הדוגלים ברעיון הזה הסכימו שאת היהודים חייבים להוציא 2 גישה זו תורגמה בקלות לפגיעה במעמד היהודים מן הכלל בדרך כלשהי . והביאה להוצאתם אל מחוץ למעגל האחריות החברתית . הדרת היהודים עמדה בלב המדיניות שעל-פיה יש לגייס את היהודים לשירות העבודה בלבד — ולא לצבא הסדיר . בהקשר של הברית עם גרמניה הנאצית, השילוב של תעמולת מלחמה אנטי-בולשוויקית ואנטי-יהודית עם לאומנות הונגרית נוצרית הוליד תערובת אנטישמית נפיצה ביותר שהועצמה משום שמערכת שירות העבודה התקיימה בהקשר של המלחמה בחזית המזרח . היהודים בשירות העבודה נחשפו דרך קבע לרגשות שנאה, ואלו באו לידי ביטוי בהתפרצויות אנטישמיות של מפקדיהם ושל אנשי הסגל ההונגרי . ב- ,1942 ערב יציאתם אל חזית המזרח, נשא מפקד היחידה שבה שירת יוסף נוימן נאום באוזני האנשים וטען שהיהודים הם בצד האחר, מול הנוצרים ההונגרים . משום כך, הצהיר המפקד, "אין דרך לפתור את שאלת היהודים אלא בדרכו של היטלר" . הוא התרה בהם שעל כל עבירה קלה יתלו אותם בידים קשורות מאחורי הגב וכי אל להם להתפלא אם אחדים מהם...  To the book