סבל גופני

צבא עבדים 126 סיפר על כך בלשון ציורית : "מובן שרחשנו כינים . בצהריים היינו יוצאים החוצה לשלג, פושטים את הבגדים, מתגרדים ומסלקים את הכינים מגופנו . פעם ספרנו אותן ומצאנו [ שהיו ] יותר מ- 400 כינים על שטח בגודל כף היד שלי . בשעות היום, בקור, הן נחו, אבל בערב הן התחילו לנשוך ובקושי 162 יכולנו לישון" . מפקדים רבים לא נתנו לאנשים זמן ואמצעים לשמור על רמת היגיינה בסיסית, כמו למשל אישטוואן בּוֹרבּאש, סגן המפקד, שבשלב מאוחר יותר היה למפקד פלוגה TMSZ 9 / 109 . התוצאה הייתה שרבים מהעובדים חלו 163 בטיפוּס ומתו . לפעמים ננקטו צעדים חלקיים כדי להתמודד עם מגפת הכינמת . בעת שהותם בקוֹנוֹטוֹפּ הורה מפקד פלוגה TMSZ 26 / 109 שבה שירת אוסקר זָ'דאניי לחטא את האנשים עם הופעת הסימן הראשון של כינים . כך התאפשרה לזָ'דאניי וחבריו מקלחת חמה ראשונה אחרי חודשיים . ואולם עם הזמן הוחמרה בעיית הכינים ובסופו של דבר נהייתה בלתי נשלטת . כדברי זָ'דאניי : מפני שחיינו בזוהמה התמלאנו כינים ו [ . . . אנשי הסגל ] לא רצו לעזור לנו : לא קיבלנו בגדים נקיים, לא קיבלנו את החבילות ששלחו לנו ובקושי נתנו לנו סבון . מחלת הטיפוס החלה ...  To the book