קשישים

בחבל ארץ נידח 336 להם לקום ממנוחת הלילה ונורו בידי הז'נדרמים שליוו את השיירות . אחד 19 הקשישים האלה היה סבהּ האהוב, וגופתו נשארה באחת האורוות שבדרך . לאחר שחצו את הדנייסטר שוכנו זקנים רבים בידי בני משפחותיהם ב"אָזיל" ( azil , בית אבות ) שהוקם במוגילֶב משום שלא יכלו להמשיך לצעוד . את בית האבות הקימה קבוצת יהודים מרָדָאוּץ בראשותו של ד"ר 20 שטרן, בעזרת אמצעים שהעמידה לרשותה קבוצתו של טייך מסוּצ'בה . בית האבות שכן בבניין ששימש קודם לכן בית ספר מקצועי והיו בו שבעה אולמות גדולים ובהם 250 מיטות, אולם חסרו בו שירותים נאותים, מתקני רחצה וכדומה . התקציב אזל עד מהרה ולא היה אפשר לספק לחוסים במקום 21 בתוך זמן קצר חדל מזון מתאים, טיפול רפואי, חימום והשגחה נאותים . בית האבות מלתפקד, והחוסים בו שכבו שם וחיכו למותם . רבים מהם נשארו בגפם, ללא מי שיטפל בהם, משום שבני משפחותיהם גורשו ממוגילֶב בצעדות המוות בתוך טרנסניסטריה וידעו שההורים הקשישים לא יעמדו בצעדות האלה . מגפת הטיפוס עשתה שמות בקשישים שבבית האבות, ועד מהרה הוא התרוקן מיושביו . מרים קורבר – ברקוביץ' מתארת : את סבא וסבתא שלי הכנסנו ל"אָזיל" . ג...  To the book