בין ייאוש לתקווה: שמועות, הומור, תקווה ואמונה

משפחות המגורשים וחיי היומיום שלהן בגטאות טרנסניסטריה 313 השמועות שהופצו בגטאות טרנסניסטריה נועדו על-פי-רוב לטפח את התקווה לחזור הביתה ולכן היו רבות מהן אופטימיות במיוחד ונסבו בעיקר על תבוסות שנחלו הגרמנים והרומנים בחזיתות המלחמה . את רשת השמועות כינו המגורשים ייִפּ"אַ, ראשי תיבות של "ייִדישע פּלוטקע 191 אַגענטור" ( "סוכנות רכילות יהודית" ) . ואולם היו גם שמועות על גירושים, והן ביטאו את החשש מהמשך הנדודים בטרנסניסטריה ואת הארעיוּת שחשו המגורשים . שמועות אלו החלו עוד במקומות הריכוז שלהם במקומות המעבר במוגילֶב, והן הזהירו מפני המשך הגירוש בשיירות המוות האינסופיות לתוך טרנסניסטריה . בייחוד פחדו המגורשים מפני גירוש לאזורים שבשליטת הגרמנים, מעבר לבּוּג, משום שבשלב זה כבר הגיעו אליהם שמועות על גורלם של היהודים שנפלו לידי הגרמנים . החשש הזה התבטא לדוגמה ביומן שכתבה מרים קורבר – 192 ברקוביץ' בימי שהותה במחנה המעבר במוגילֶב ואחר כך בגטו דז'וּרין . דומה אפוא שהיהודים הסתמכו על שתי רשתות של שמועות, האחת בעלת אופי פולקלוריסטי שנועדה לשמור על המורל, והאחרת אינפורמטיבית 193 אובייקטיבית, שנועדה להזהיר...  To the book