חיי הדת

התפתחותה של שגרה 241 גם הם לתפילה במקומות הריכוז כבר בדרכי הנדודים, למרות התנאים הקשים מנשוא . ביער קוֹסָאוּץ ( Cosăuți ) למשל התארגנו כמה מניינים של יוצאי עיירות שונות לתפילה של שבת חזון, השבת שלפני תשעה באב, אף 33 חנה מָלֶר סיפרה כי הגיעו ליערשלא היו להם לא ספרי תורה ולא טליתות . קוֹסָאוּץ בערב שבת, ונשים הדליקו שם נרות שבת . סבהּ הוציא את הסידור מתוך עטיפת הטלית והחל להתפלל עם עוד גברים שהיו שם . ארוחה דלה 34 דומה שהמגורשים של אטריות מבושלות שימשה להם "סעודת שבת" . שאבו עידוד ונחמה מקיום מנהגי הדת, ובייחוד מן התפילה . זו לא ביטאה רק תחנונים לעתיד, אלא גם קשר עמוק לעבר, העיד יעקב רנד, והיה בה 35 גם ניסיון לחוות השתייכות ולהיאחז בקרקע מוכרת כלשהי . בגטאות טרנסניסטריה מצאו המגורשים קהילות יהודיות מסורתיות . בתי הכנסת שלהן פעלו עד פרוץ המלחמה אף – על – פי שהיו תחת שלטון הסובייטים, וגם לאחר מכן השתדלו היהודים המקומיים לקיים את מנהגי הדת ובעיקר לערוך את התפילה היומית . המגורשים שהקפידו לפקוד את בתי הכנסת לתפילה יומית במקומות מוצאם והתפללו גם בדרכי הנדודים לא שינו ממנהגם משהגיעו לטרנסניסטר...  To the book