עזרה הדדית

התפתחותה של שגרה 237 ניצנים ראשונים של הרגשת השתייכות והזדהות שיש בה להוליך להתגבשות של קהילה הופיעו בקרב המגורשים באביב - קיץ ,1942 בין היתר בעקבות התארגנות הוועדים ופעילותם בגטאות והתפתחותה של עזרה הדדית ספונטנית, לא רשמית, בין המגורשים ובין עצמם ובין המגורשים למקומיים . המגורשים התאוששו מהלם הגירוש והתפנו לראות גם את מצוקת הזולת ולהיחלץ לעזרה אם במתן מזון אם בהתנדבות . בגטו מוּרפה למשל נהגו בעלי אמצעים לסייע לעניים במזון ובתרופות . תושבי הגטו ידעו שביום מסוים יקבלו פת לחם אצל משפחה פלונית, וביום אחר קערת מרק אצל משפחה אלמונית, וידוע על דפוס דומה גם בגטו 15 דז'וּרין . המשפחות שתרמו את המזון לחלוקה הקפידו על מתן בסתר . יֶטי אֶלֶנבּוגן סיפרה בעדותה שאף שהמזון בביתם היה מצוי במשורה, אִמהּ תמיד הקפידה להפריש ממנו למשפחות רעבות . יֶטי ואחיותיה היו רעבות דרך קבע . הן התמרמרו לפניה על שהיא נותנת ממזונן אף שהן עדיין רעבות ונענו : "אתן כבר אכלתן משהו היום, אבל אל פיהם של המסכנים 16 יהודה טננהאוס העיד כי הוריו נהגו להפריש האלה עדיין לא בא דבר" . 17 ד"ר אנה נָמוֹלָרוּ בסתר ממנות המזון שלהם למען...  To the book