תעסוקה ופרנסה

בחבל ארץ נידח 234 זעירות, היו שרקחו סבון, ובעלי מקצוע, רופאי שיניים לדוגמה, עסקו 2 במקצועם . היהודים שיוועו לפרנסה ובקרב האוקראינים היה מחסור בידיים עובדות בענפי המלאכה, התעשייה והחקלאות הפרטיים, ולכן פנו רבים מתושבי הגטאות לעבוד בכפרים האוקראיניים . גברים ונשים, גם מי שלא היו מורגלים בעבודות קשות, עבדו בחקלאות בשדותיהם של האוקראינים . נשים, נערות וילדות עבדו בסריגה, עיסוק שהיה מקובל מאוד בכל הגטאות . עם קבוצה קטנה אחרת שכונתה "המתעשרים החדשים" נמנו מי ששימשו סוכנים לשירותים שונים כגון העברת מגורשים במשאיות או 3 אחרים העבירו כספים מקרובים ברומניה בעגלות לגטאות במחוז מוגילֶב . לטרנסניסטריה . סוכנים אלו ידעו לנצל את המצב ואת מצוקת המגורשים וליצור את הקשרים המתאימים עם פקידים בכירים במִנהל האזרחי הרומני 4 עבודתם של מעבירי הכספים ( שגם הם גבו עמלה תמורת שירותיהם ) . הייתה כרוכה גם בסיכון כי בזמן הגירוש העבירו חפצי ערך וכסף מזומן, לרבות מטבע חוץ, או הבריחו תמורת תשלום רכוש של אחרים במעבר ליד 5 מתאר ביומנו ד"ר נפתלי רבינוביץ', שגורש למוגילֶב : אטאקי . עם הזמן נוספו בגטו מקורות פרנסה למספר רב...  To the book