פרק ראשון: "אם יש גן עדן" — חבלת ראש טראומטית

16  ׀ נפש בשיקום בתחילה חשבו גולן וחבריו ש"תוך זמן קצר הכול ייגמר ונוכל לחזור הביתה", אך לא כך היה הדבר . לאחר כמה ימי לחימה התבשרו כי הם חוזרים למנוחה ולהירגעות בארץ בסמוך לגבול, אולם רק כדי להתארגן ולשוב בחזרה לשטח . ביום הכניסה המחודשת ללבנון לא נרשמו אירועים יוצאי דופן . היחידה קיבלה הוראה להמתין לפקודה להשתלט על אזור מסוים . הלוחמים הגיעו לנקודת הציון, התמקמו שם ומצאו לעצמם קצת זמן לנוח, לדבר ולצחוק . גולן ישב בקבוצה, לצדו שלושה מחבריו ליחידה, והם ניהלו שיחה קצרה . לאחר השיחה הניח את הראש כדי לנוח מעט . הוא שכב שם והתבונן בחבריו . הוא חש רגוע ובטוח . לפתע, כאילו משום מקום, נשמעה שריקה מחרישת אוזניים . הלוחמים הוותיקים כבר למדו להכיר את השריקות האלה החותכות בעור התוף ומתקבעות בזיכרון . מיד אחרי השריקה נשמע פיצוץ אדיר, נדמה היה ש"העולם נשבר", ואז שקט . גולן הרים את ראשו מעט, התבונן סביבו וראה את בגדיו צבועים באדום . הראש כאב לו מאוד, והוא הניח עליו את היד כדי להבין למה כואב לו כל כך . כשהביט בידו ראה כי היא מלאה בדם . אז הבין כי נפגע בראשו . עיניו נעצמו והוא איבד את הכרתו . סביבו שר...  To the book