|
|
130 ׀ שלמה קניאל והזלילה הם העיסוק העיקרי . המוטיב המרכזי של האנשים שם הוא "נולדנו עייפים, ואנחנו חיים כדי לנוח" . זה מקום חלומי שבו קשייו של האזרח אינם קיימים עוד, וכל צרכיו מסופקים בן רגע ובלא כל מאמץ . לפי שיר צרפתי מן המאה השלוש-עשרה, היתה זו ארץ שבה הבתים עשויים סוכר ועוגות, הרחובות מרוצפים בדברי מאפה, והחנויות מספקות מוצרים בלא כל תמורה . כעבור כמה מאות שנים שימשה ארץ העוגות אזהרה מוסרית מפני עצלות, זללנות ובטלנות . כמה סיפורי ילדים מוכרים עסקו בנושא, כדוגמת הסיפור הנזל וגרטל, שבו ביתה של המכשפה העשוי ממתקים וסוכר הוא פיתוי הטומן בחובו אסון . פינוקיו נמשך ל"הר הממתקים" ההופך מגן שעשועים שבו כל אחד מספק את כל מאווייו לממלכת עבדות שבה הטיפשים הופכים לחמורים ומשתעבדים לנוגשי עבדים . אריך קסטנר ( 1947 ) בספרו "שלושים וחמישה במאי" מתאר את ארץ העצלנים תוך שימת דגש על האכילה . זוהי ארץ שבה המזון זמין לכל דורש, אך בהדרגה התושבים משמינים עד שקשה להם לזוז כדי לאכול, והם ניזונים מכדורים כדי לחסוך את הטרחה שבאכילה . עצלות התבונה המושג "עצלות התבונה" מתאר אדם שאינו מנצל היטב את תבונתו, וכתוצ...
To the book |
|
|