ררותויעבריו רנירוכוכויר ניקטכנירנורעימעוקתי י| י 387 יַקִּירָתִי הָרְחוֹקָה רַעֲנַנַּת חוּשִׁים הָיִיתִי עַד גִּחוּךְ . לָשֶׁבֶת סְתָם בְּבֵית - קָפֶה הָיָה בִּשְׁבִילִי חִזָּיוֹן עָשִׁיר שׁוֹקֵק מְעוֹרֵר דִּמְיוֹנוֹת — אַךְ אוֹתוֹ עֶרֶב לֹא הָיָה סְתָמִי בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן בְּאוֹתוֹ עֶרֶב יָשְׁבָה בֵּינֵינוּ אִשָּׁה קְטַנָּה בְּכוֹבַע מְעֻקָּם וְהִבִּיטָה בְּעִיּוּן בְּעֵינֶיהָהַגְּדוֹלוֹת בְּעֵינֶיהָהַשְּׁחֹרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת בְּזֵר סִגָּלִיּוֹת עָדִין . מִסָּבִיב הִתְלַחֲשׁוּ זוֹהִי הַמְּשׁוֹרֶרֶת הִנֵּה הַמְּהֻלָּלָה, הִנֵּה הִנֵּה, וְנַפְשִׁי יָצְאָה אֵלֶיהָ . יָדַעְתִּי שַׁיָּכוּתִי שֶׁלִּי לִיסוֹד הָאֵשׁ רְחוֹקָה וְנִסְתֶּרֶת וְשַׁיָּכוּתָהּ שֶׁלָּהּ לִמְקוֹר הָאוֹרוֹת וְהַהֶרֶס גְּלוּיָה קֳבָל עַם . הֶעֱרַצְתִּי אֶת כּוֹחָהּ לִפְנוֹת אֶל כָּל אָדָם בִּלְשׁוֹן אוֹר הַיָּרֵחַ לִפְנוֹת לַחֶנְוָנִי בַּמִּלִּים מֵעוֹלַם הַיָּם — וְלִחְיוֹת אֶת עַצְמָהּ בְּלִי לְתַרְגֵּם אֶת שַ"י הָעוֹלָמוֹת לַשְּׁכֵנִים . נִכְסַפְתִּי לְהוֹשִׁיט לָהּ יָדִי, 388 י| י עבי לו ווינומרז' אַךְ נִש...
To the book