דבורה בשביה (ליובל החמישים של אלזה לסקר־שילר)

דרובניר רונ י| י 371 — בהיותי בדרך אליה . 'מי זאת עולה מן הפסגה' על - פי צפצופי עוד מרחוק . . . 'אור - התלקחות מני חורֵב בא' . — — זוהי עדות זכה גם לעבריות האור . עד כדי כך הכירה בה פאולה דיהמל : - אור החורֵב ! ב . הכינויים כדבר החוזה, דבר פטר הילה המת אצל אלזה . אבל היא קוראת לעצמה לא דבורה, אלא בשם : אביגיל . כך ציוותה גם לי לכנותה . וללועזים בברלין ציוותה : פרינץ יוסוף פון תֵבֵּן . . . כמושהיא, באמצע ברלין . אצלנו, אכולי - הציניסמוס, היו לועגים לכך . אבל הלועזים — לא . ב'מערב השוקע' וה'מחולָל', יש רליגיוזיות בדמֵי הלועזים . בחורים חסונים ואישי - ממלכה עומדים שם ב'סַלוּט' . האמנות היא צורת - ההשלמה לממלכתיות והיא גם כיפת - הזהב על היכל - המולדת . והציניסמוס המערבי שליט מאידך גיסא : בחיי הפרט של האינטליגנט ולא בחיי הקולקטיב העממי . ב'מערב השוקע' יש דברים שבקדושה בהכרח . ויש שעות עמוקות, בהן עומדים גם הכופרים לפני סמלים וכינויים באור אמונה הכרחית, כנוצרים הראשונים . יש שעות, שגם הדֶגֶנֶרָטִים ב'מערב השוקע' יפים הם . ג . העבריוּת בעולם גם באשכנז הוצק דם הנפש העברי באמצע הזמנים האירופיים...  To the book