מבוא: ארתור, אלזה ואבותיהם

150 י| י רבתובירבוכומוסיוררותוו אנטישמיות ומקבל מן הכומר כמה שיעורים ועצות לחיים, ברוח הומאנית - נוצרית . מעשיו של הכומר ותגובותיו מעוררים בארתור תחושות מעורבות : חיבה והערצה לצד עלבון ואימה . כילד, הוא אינו מודע לפשר תחושותיו, אך אנו, הצופים, מבינים כי באמצעות הכומר מתמודד ארתור עם שאלת זהותו הדתית, מעמדו כזר וייעודו . מי מן הדמויות ברצונו לאמץ כמודל ? אביו הקפדן ? הכומר החביב ? או אולי הסב - הרב, שנהנה להשתובב כילד גם בערוב ימיו ? במרכז המחזה עומד אפוא ילד קטן, נבון, תמים וסקרן, התוהה אחר דרכו בין היהדות והנצרות, הדמיון והמציאות . כילד קטן הוא אוהב לשחק, מוקסם מסוס נדנדה וכוכב עץ - אשוח מנצנץ, צמא לתשומת לב וגילויים של חיבה, ונוח להיפגע מביטויים של דחייה . יחד עם זאת, הוא גם ער לציפיות ממנו וקולט ( גם אם באופן בלתי - מודע ) את הייעוד הכפול שמוטל עליו : להמשיך את דרך סבו האהוב אבל גם לבחון את דרכו של איש הכמורה, והקולות השונים החודרים לחלומותיו ומערערים את נפשו . האדם, לפי לסקר-שילר, אינו רק תבנית נוף מולדתו, אלא גם דיוקן של מורשת היסטורית, מציאות ההווה וחלומות של העתיד . כל אחד ואחת ...  To the book