אלזה לסקר־שילר בדרכה אל העברית

34 י| י עביבר ויוימרורות מעקב של ממש אחר התהליך הזה מצריך מחקר היסטורי שיטתי, מה שאינו עניין לדפים אלה . בדברי כאן אסתפק בהצבעה על כמה נקודות ציון העשויות להעמיד מתווה להיסטוריה מעין זו . דומה שהשלב הראשון במגעים אלה הוא הקשר של לסקר-שילר עם אורי צבי גרינברג, וזה הרבה לפני עלייתה ארצה . אצ"ג הוא כמדומה הראשון שתרגם לעברית משיריה ואף כתב עליה בעברית על במה עברית מרכזית ( מוסף דבר ) . בשנת 1926 חגגה לסקר-שילר את שנת היובל שלה ( הגם שכבר מלאו לה חמישים ושבע ! ) ולכבוד יובל זה כתב אצ"ג, מוקירה, את מאמרו "דבורה בשביה" ( גרינברג 2001 : 122 - 128 ) . הוא פותח את מאמרו בציטוט מתוך האוטוביוגרפיה הפואטית של המשוררת בתרגומו שלו : נולדתי בתבן ( מצריים ) , הגם שיצאתי לאוויר העולם באלברפלד, בארץ הריינוס . הלכתי לבית הספר עד השנה האחת עשרה והייתי לרובינסון, חייתי חמש שנים בארץ השחרית ומיני אז vegetierte ich . על כך מעיד אצ"ג : היא משקרת, היקרה בנשים המשוררות, אלזה לסקר-שילר . אבל זהו הכזב הקדוש . היא לא נולדה באלברפלד ואף לא בתבן . היא נולדה על מכסה אותה האנייה הרומאית, אשר הביאה בשלשלאות את שבויי יה...  To the book