מ”וָאוָה’’ ל’’נאוה’’, מטרזין לתל אביב: זיכרונות שואה בביוגרפיה של נאוה שאן

שבועיים אחרי שובי כבר הייתי בחזרות בתיאטרון חדש, בעיר קלאדנו . מישהו התקשר, מישהו סיפר, מישהו סחב אותי . ונמצא גם כאן שחקן מ’שידוכין’ של טרזין . כולם מלאי התלהבות ושמחת חיים . במאי חדש, שחקנים ממקומות שונים . לכולם רק רצון לעשות תיאטרון טוב, תיאטרון חדש . רק כעבור שבועות רבים של חזרות והצגות, נזכרתי שבעצם קלאדנו מרוחקת בסך - הכול כמה קילומטרים מטרזין . אפשר לטייל לשם . לא הגשמתי את הרעיון הזה . אין זמן . ליצור, ליצור . לחיות, לחיות . ( עמ’ 54 ) התמקדותה של המספרת בחייה החדשים בישראל ולא בחייה במהלך השואה מודגשת בקלות בה היא מסבירה את שינוי שמה עם הגיעה לישראל . היא מציינת שהשם שניתן לה בלידתה היה ‘’ולסטה’’ – ‘’מולדת’’ בצ’כית, וביטוי לפטריוטיזם של הוריה . שם החיבה שלה היה ‘’וָאוָה’’ ולדבריה קל היה לשנותו לשם עברי בעל צליל דומה, ‘’נאוה’’, שמקורו בפסוק מתוך שיר השירים : ‘’שחורה אני ונאוה’’ . קל היה גם להתאים את שם משפחתה ‘’שון’’ ( בתוספת הסיומת הסלאבית הנשית ‘’ - וֹבה’’ ) ל’’שאן’’, כמו העיר העברייה ‘’בית שאן’’ . כך הושלך שמה הצ’כי המובהק לטובת שם עברי ישראלי . 3 נאוה סמל, שהייתה ידידתה של...  To the book