‘אלי’: המחזה הפואטי של נלי זק”ש

בקט ובין השירה התמונתית של זק”ש . עניינה המוקדם בביטויים תיאטרליים, לצד ההתפעמות שלה ממה שמתרחש כששני קולות שונים נפגשים על במה אחת, גרמו לה להתחיל לכתוב – עוד לפני פרסום יצירת הביכורים שלה – את מה שיהיה לעתיד המחזה התמונתי הראשון שלה, ‘אלי’ . המחזה נכתב במהלך שנות הגלות הראשונות שלה בשוודיה, ופורסם בשנת 1950 במהדורה קטנה, מוגבלת ואקסקלוסיבית, Berendsohn ) . כל מאתיים שהופקה על ידי החבר והמעריץ שלה וולטר ברנדזון ( עותקי המהדורה מוספרו ונחתמו בידי המשוררת . בהמשך נדפס המחזה מחדש על ידי Suhrkamp . הוצאת כל קורא שמכיר במעט את שירתה של זק”ש יזהה ב’אלי’ מייד מספר דימויים פואטיים . דרך אחת לגשת למחזה היא לחפש קווי דמיון בינו ובין השירה שלה . אני חושב שסביר לטעון שיצירתה הפואטית המוקדמת של נלי זק”ש הולכת בדרך פואטית מסוימת . 2 ניתן למצוא בשירה שלה מספר נתון של דימויים פואטיים ( חול, פרפרים, signifiers ) . חול, למשל, עקבות בחול ) , והיא משתמשת ב’’חומרים’’ האלו כמסמנים ( מסמל מדבר, בריחה וחופש, ועל היחס בין האינדיבידואל להמון . כשטביעת רגל נותרת בחול, היא מהווה לא רק חומר שיכול לשאת את זכרו של ...  To the book