מתוך המחזה ‘הכינור: מחזה מחיי הקיבוץ’

לא הודעתי לה מיד על נסיעתי . היא שמעה זאת במקרה, בדרך - עקיפין . אבל למרות זאת הואילה לתת לי כמה עצות חשובות ומועילות . גב’ שטרן ( מתוך חיוך ) : למשל ? יהודית ( בהמשיכה להגיש מתוך הארון ) : למשל : בדרך עלייך להיזהר מלעשות היכרות עם אנשים זרים ; אם תתחולל סערה – עלייך להימצא תמיד בקירבת המעקה . ועוד היא מוסיפה, ( מחקה אותה ) את יודעת יהודית יקירתי ; שמעתי מהאדון רוזנפלד, שהיה בפלשתינה, ששם בקיץ חם מאוד, לכן אל תהיי במשך היום הרבה בשמש . ו . . . ו . . . כן, שלא אשכח, מתחת לפודר שימי לך תמיד קרם, כי העור עלול להתייבש מאוד . היא הייתה ממשיכה וממשיכה אילו לא הייתי גומרת . – אה, כמה איני סובלת אותה . . . גב’ שטרן : בעוד ימים מיספר לא תראי אותה יותר . גלי איפוא מעט אורך - רוח . יהודית ( עם מיתלה ביד ) : הסבירי לי דבר אחד, אמא ! למה כולם אינם מסוגלים לתפוס שאני הולכת לקראת חיים אחרים, חדשים, שבשבילי קיימים ערכים אחרים ואינני רוצה בחיים שלהם . הנה גם את מהסביבה שלהם . ובכל - זאת את מבינה אותי, את בכל - זאת יכולה לתאר לעצמך את הדבר . ולמה הם כל - כך מוגבלים ? גב’ שטרן : גם אני איני מבינה אותך לג...  To the book