המחזה הגטו החדש

הטבחית : אני לא . הוא יהודי . איזה אף יש לו ! משרתת ב’ : הוא בחור מצוין . משרתת א’ : יש לו לב טוב , אני מכירה אותו . ד”ר ביכלר ( נכנס בחיוך ) : אחר הצהריים טובים, גבירותיי ! שתי המשרתות ( קמות במבוכה ) : אוו, הנה הדוקטור . הטבחית ( קמה באיטיות ) : שלום אדוני . ד”ר ביכלר : מה שלומך, הטבחית היקרה שלי ? הטבחית : כואבות לי הרגליים . הורגות אותי . מה הפלא ? כל היום אני על הרגליים, עומדת על הרצפה הקרה במטבח . ד”ר ביכלר : אני אתן לך אספירין . הטבחית : תודה רבה, אדוני הדוקטור . ( ויוצאת ) ד”ר ביכלר ( מסתכל בשעון שלו ) : המסיבה אמורה להתחיל בשלוש . אף אחד עדיין לא חזר מבית הכנסת ? משרתת ב’ : לא, אדוני . ד”ר ביכלר : המתנה שלי הגיעה ? משרתת א’ : : על איזו מתנה אתה מדבר , דוקטור ? ד”ר ביכלר : אגרטל מחרסינה . משרתת א’ : כל החרסינה שם . ד”ר ביכלר : התואילי בטובך להראות לי היכן האגרטל ? ( ד”ר ביכלר יוצא החוצה, בעקבות משרתת א’ ) סצינה שנייה וסרשטין ( נכנס מימין, לבוש חליפה מכובדת אך מעוכה . הכובע שלו שעשוי משי משומש אך שמור היטב ) : שלום, הם עוד לא חזרו ? משרתת ב’ : לא . מה אתה צריך ? וסרשטיין : מה זא...  To the book