[יחסי ציבור] הרצל כבמאי, מפיק ויחצ”ן

בריינין ראה עצמו כ”עיתונאי מגויס” בשירות הציונות, ועד מהרה הוא למד שהרצל, שהיה עיתונאי אף הוא, “מגויס” הרבה יותר ממנו . כך דיווח בריינין על השיחה ביניהם : בריינין : מה נטיף אנחנו הסופרים [ במשמעות העורכים והעיתונאים ] , שהננו גם ציונים מדיניים, אל קוראינו העבריים ? מהי חובתנו כי נעשנה ? הרצל : פה תינתן הסיסמה ועל הסופרים לשמוע בקולה וללכת אחריה . בריינין : ומה היא הסיסמה הנתונה עתה ? הרצל : הבנק ! החובה המוטלת על כל הסופרים הציוניים להטיף אל העם בכל שפה ולשון, בכל סגנון ודרך, כי ירבו לחתום על המניות של הבנק העברי הקולוניאלי . לחתום ! לחתום ! 1 קריאה נרגשת זו של הרצל מציגה אותו באור שונה למדי מהמקובל . הרצל, בתודעה הציונית ובכתבים הרבים אודותיו מוצג תמיד כ”חוזה המדינה”, מדינאי, מחזאי, עיתונאי ועורך . פחות תשומת לב ניתנה לצד ההפקתי - יחצ”ני של פעילותו הציונית . שכן זאת יש לדעת : הרצל נטל על עצמו, בנוסף לעיסוקיו הרבים, גם את תפקיד המפיק הראשי ואיש יחסי הציבור של ההסתדרות הציונית והוא עשה זאת במרץ בלתי - נלאה ובכישרון יחצ”ני בולט . למעשה לא הייתה לו ברירה : הוא נאלץ לשווק תנועה חדשה ורעיון...  To the book