200 מיכל פיק חמו תחושת השליחות שמובנית באידיאליזם של האתוס הציוני ומעורר אצלם הזדהות עם שורשיהם האירופיים . גורם נוסף הוא שינוי שחל במיתוס המצור , ממיתוס שנועד לתאר התמודדות עם איום ביטחוני ממשי לתפיסה מטפורית שמבטאת את החרפת תחושת המצור בקרב האליטות הישנות , האשכנזיות , בעקבות חילופי האליטות בישראל . כאמור , לצד מיתוס המצור שוררת תחושת אופוריה , הנובעת מהניצחון המהיר במלחמת ששת הימים ומתחושת ההקלה והאופטימיות שבאה בעקבותיו . ואולם גורמים אלו אינם מספיקים להבנת הדינמיקה הפסיכו – אידיאולוגית העומדת מאחורי הבנת הקולנוע הישראלי כקולנוע פוסט – טראומטי ומאחורי שינוי היחס אל הייצוג של הלם – קרב ושל טראומת השואה בקולנוע הישראלי . ייצוגים של הלם�קרב והקולנוע הישראלי בכל מלחמות ישראל שהתרחשו עד מלחמת שלום הגליל ) מלחמת לבנון הראשונה , 1982 - 1985 ( , הובנה נוירוזת הלם – הקרב כתגובת קרב , מועקה רגשית בת – חלוף הנובעת מהימצאות במצב לחץ קיצוני . על פי גישה זו , הטיפול בתגובת הקרב נמנע מהלוחמים הפגועים משתי סיבות עיקריות , ששתיהן אפשרו לממסד לרחוץ בניקיון כפיו : האחת — הכחשה של הפגיעה מרצון להגן על...
To the book