פרק שישי הגל החדש של הספרות התיעודית

248 רעיה מורג קטן . אכלתי על זה סרטים קשים, ממש . הוא התחיל לבכות וברח . . . ופתאום תפסתי את עצמי, עשיתי : יו, זהו, איבדתי את זה . באמת . . . נדפקתי . מדברים כל הזמן על שחיקה, על החרא הזה וזה, אבל באמת זה זוועה, אתה מסתובב להם בין הרגליים . בהתחלה אתה מפחד, אחרי זה אתה מגלה רגשות הומניים, ואחרי זה אתה פשוט לא מעניין אותך כלום . ככה זה בכל השטחים, אבל שם ספציפית ] בחברון [ . . . אתה לא, אתה לא 328 מבין מה נהיה איתך בתור בן אדם . כפי שווידוי זה מראה, הספרות התיעודית הישראלית שנכתבה בעשור הראשון של שנות האלפיים מתאפיינת בתיאורי חוויות פוסט – טראומתיות של חיילים לשעבר שביצעו מעשי עוולה, הנמסרים בגוף ראשון . בכך נוקטת ספרות זו עמדה חתרנית כלפי הכיבוש כצורת קולוניאליזם ומשקפת את האלימות המתמשכת שלו, הנוכחת בכל היבטי החיים של הפלסטינים . להלן אתאר שתי סוגות עיקריות בספרות המתעדת את טראומת הכובש : הסוגה הראשונה היא הווידוי הפרזיאסטי המקטעי ) Parrhesia — גילוי האמת הכרוך בנטילת סיכון, גילוי שעל פי פוקו הסובייקט פוגש 329 ואילו השנייה היא הרומן התיעודי האוטוביוגרפי . בו את עצמו ( , נקודת הפתיחה ש...  To the book