הנדון: אש ידידותית – חוויה לבנונית

46 גיליון ,92 תשרי תשפ"ג, ספטמבר 2022 ותסתכל על הדרך . אתה צריך לראות אם יש משהו חשוד . זה יותר חשוב ! " . זה היה עוזר רק לכמה דקות ושוב הריטואל של קללה ו"רק שיבואו ! ", ואז הצעקה שלי והוא מחזיר את הנשק לברכיו, מחייך אליי ואומר, "אין כמוך ! אני אוהב אותך כמו אח שלי ! " . עברנו את מחצית הדרך בשלום והתקרבנו לשדה התעופה חָ'אלְדֶה, שמדרום לביירות ופנינו בפנייה חזקה ימינה, כדי להתחיל לטפס לכיוון עלֵיי . תוך כדי הפנייה, ראיתי את המחסום הצה"לי, שמוקם כמאה מטרים צפונית לצומת . חייל צה"ל שעמד שם נופף לי ביד לשלום . נופפתי לו חזרה לשלום . . . וכשהכנסתי את ידי חזרה, שמעתי שני צרורות, שריקות של כדורים . . . הייתה פגיעה ברכב, פנצ'ר והרכב ירד לתעלה שבצד הדרך . בדקתי שאני שלם ולא נפגעתי, כאב מקומי ברגל, אבל אין דם . . . כנראה מכה יבשה מהירידה לתעלה . . . השאלה הבוערת במצב אשר כזה היא : איך יוצאים מכאן ? איך אנחנו ממשיכים מבלי שיירו עלינו ? הוצאתי את ידי מהחלון, עם דגל הסימון לכוחותינו ( שהיה לנו בכלי הרכב ) , החיילים התקרבו בריצה והספקתי לשמוע צעקות, "חדל ! שכלי המדובבים חסר לנו מאוד, ולכן "דאגתי" שע...  To the book