הונאה, רמאות וגנבת דעת

עיקרון מספר 9 : אתיקה ומוסר | 195 מזה שבתקופת התלמוד, אך בכל זאת יש לכללים הללו היבטים רלוונטיים גם בימינו . סוג נוסף של הונאה הוא "גנבת דעת" : האיסור להטעות את הזולת כך שיחשוב שעשו לו טובה בזמן שלמעשה זה לא נכון . גנבת הדעת נועדה לשנות את התייחסותו הטבעית של האדם למה שמציעים לו . לדוגמה, סוכן מניות שמציע ללקוח השקעה גרועה רק כדי לגבות את העמלה שלו, מוכר שמסתיר פגמים במוצר שהוא מוכר, ירקן שמציב פירות יפים במקום בולט לעין בזמן שמאחור הוא מסתיר פירות באושים או מוכר שמדביק מדבקה של מותג ידוע על מוצר נחות כדי למכור אותו במחיר גבוה . בכל המקרים הללו, גם אם המחיר המבוקש הוגן ביחס למוצר וגם אם המוצר נמכר במחיר מבצע, כל עוד הלקוח אינו מודע לבעיות שיש במוצר — הדבר אסור . גם ללקוח אסור להטעות את המוכר . אם לקוח נכנס לחנות ואינו מעוניין לקנות, עליו להודיע על כך למוכר ( "באתי רק להסתכל" ) . כך נחסכת עוגמת נפש לשני הצדדים . דוגמה נפוצה לכך נוגעת לרכישות מקוונות . לדוגמה, אדם שרוצה לרכוש טלפון חדש ניגש לחנות טלפונים הסמוכה לביתו ומבקש לראות את הדגמים האחרונים . כעבור שעה, כשהמוכר מסיים להציג לו את ה...  To the book