מסקנות לכלל היצורים ולאדם

202 מסקנות לכלל היצורים ולאדם כפי שניסינו להראות כאן, פני הדברים גרועים יותר : לחלק ניכר מהקושי, הכאב והסבל בחיים יש יתרונות אבולוציוניים בסיסיים, ולכן הם הכרח המוטמע בעצם קיומם של החיים . הסבל הוא תוצר של יעילות הברירה הטבעית . בלעדיו — לא נראה שיתכנו חיים טבעיים מסוג כלשהו, באיזה שהוא זמן או מקום . הלוגיקה הביולוגית פשוט אינה מאפשרת קיום טבעי של חיים "נוחים וחסרי דאגות" . אמנם העובדה שיצורים חיים נאלצים לרעוב, להיטרף, לחלות, להילחם ולעמול בפרך היא מצערת ואף אכזרית, אך האלטרנטיבה היא היעדר חיים מכול וכול . ההכרה הפילוסופית בהכרחיות הסבל הולידה את אסכולת 2 הפילוסוף הפסימיזם, שמייסדה בעידן המודרני הוא שופנהאואר . הגרמני, שמשנתו פורסמה 40 שנה בדיוק לפני 'מוצא המינים' של דארווין, ראה בטבע התגלמות של רצון עיוור לחיים, המשתמש בכל היצורים כעבדים נרצעים הנידונים בהכרח לסבל מתמשך . עם זאת, שופנהאואר הכיר בקיומן של דרכים להשתחרר מעריצותו של הסבל, ובהן התבודדות ( נטישת המאבק ) והימנעות מהבאת ילדים לעולם כדי לא לספק ל"עריץ" ( הטבע ) חומרי בערה חדשים למדורתו . ( אכן, בסוגיית "הנוח לו לאדם שנברא ? ...  To the book