תאי זוויג ודו־זוויגיות

חומר ומבנה : מאפיינים הכרחיים לחיים 97 כאמור, רצוי מאוד למנוע הפריה עצמית, כלומר מפגש בין שתי גמטות שמקורן באותו הורה . ( כפי שאכן קורה לעתים בהאבקה עצמית בצמחים ) . במצב שבו הגמטות מתמזגות מחוץ לגוף, יש מספר אפשרויות למניעת הפריה עצמית : אפשרות אחת היא לעכב את ההפריה עד לאחר זמן מה ממועד יציאת הגמטות מגוף ההורה . כך הן תספקנה להתפזר ולהתרחק זו מזו . הסיכוי להפריה עצמית יקטן והסיכוי למציאת גמטה מהורה אחר יגדל . אלא שיש סכנה שעד להפריה הגמטות ייאכלו או ייפגעו בדרך כלשהי, או שפשוט לא ימצאו גמטות מפרט אחר . לפיכך עדיף שההפריה תהיה קרובה למועד יציאת הגמטות . דרך בטוחה יותר למניעת הפריה עצמית היא חלוקת תאי הרבייה של מין מסוים לשני סוגים שונים, א' ו-ב', ויצירת אילוץ כך שזיווג יהיה אפשרי רק בין שני הסוגים השונים . כל פרט ישחרר בזמן מסוים רק אחד משני הסוגים של תאי הרבייה, וכך תימנע מראש אפשרות להפריה עצמית . אפשר שבזמן מאוחר יותר הפרט ישחרר דווקא את הסוג השני, אלא שהגמטות מהסוג הראשון כבר התפזרו, ולכן לא סביר שתתרחש הפריה עצמית . במין כזה, כל הפרטים הם הרמפרודיטים, כלומר מייצרים תאי רבייה משני...  To the book