הגדרת החיים — מלמטה למעלה 55 נדמה שהוא עומד "לנצח" . אבל הנצח הזה הוא יחסי, וכעבור זמן רב יתפורר ההר . כל עצם דומם, ללא יוצא מהכלל, בין שהוא גרגר אבק ובין שהוא הר גדול, ייעלם לבסוף ( בתור שכזה . החומר שממנו הוא עשוי כמובן שלא ייעלם ) . לעומת זאת מהותו היסודית של עצם חי ( יכולת השכפול ) , אינה מתה עם מות הפרט אלא ממשיכה לעבור מדור לדור גם אחרי מות הגוף . עצם דומם אינו משאיר אחריו שום דבר מאותו הסוג שאליו השתייך, ואילו עצם חי משאיר אחריו בדרך כלל עצמים אחדים הדומים לו . העצם החי הפרטי אמנם מת, אבל ה"עיקר" או ה"מהות" של החיים ( חיי מין ) , המתבטאת במידע כיצד להתרבות, ממשיכה להתקיים לדורות . אפשר אם כן לאפיין את חייו של מין, כדבריו של האנטומיסט הצרפתי קסאוויה בישָה ( Bichat ) , כ-"הדבר שמצליח להתגבר על המוות, לאורך זמן ועל פני דורות" . התחושה הרגילה שלנו, שהחיים הם זמניים והדומם קבוע, נובעת מכך שבדרך כלל אנו מתייחסים לחיי-פרט, וכן ממדידת משך חייהם של דוממים כגון הרים, בקנה המידה הקצר של חיי אדם . חיי-מין מתגברים אם כך על המוות . אך לגבי חיי פרט, ההפך הוא הנכון . כל פרט חי ימות, ובדרך כלל ה...
To the book