|
|
152 ענר פרמינגר חדרי הבית ( איתן גרין, 2016 ) . הבית ועיצוב החלל, כמגדירי זהות, מאפיינים את הדמויות ומובילים את עלילת הסרט . יחסי פנים וחוץ ופערים בין מרחב המחיה לבין הנוף הנשקף מבעדו . צילום : שי גולדמן . דברים אלה, שנאמרים על ידי יפתח ( דן תורג'מן ) לאברם ( יובל סגל ) ועל ידי אברם לסלים ( ג'אמיל חורי ) , מבטאים נאמנה את המשמעות המרכזית שתופס “הבית" בסרטו של איתן גרין, שכותרתו, חדרי הבית ( 2016 ) , ממקמת אף היא את הבית כתמה המרכזית של הסרט . סרט שנושאו הוא חלל, אתר צילומים, מקום . במקביל לבית הממשי והחי, קיים בסרט בית שהוא אנדרטה, שבתוכה ומסביבה נעים מעגלי חיינו, או כפי שאברם ( יובל סגל ) אומר לדורון ( עידו זייד ) 157 בין הבית הפרטי בנו : “אולי כולנו בעצם דור שלישי לשואה" . הראשוני לבית הרעיוני הקולקטיבי, נע הסרט בווריאציות רבות של בתים בעלי משמעויות ומטענים מגוונים . מהו בית ? מה תפקידו בהגדרת הזהות של דייריו ? מה המשמעות של היעדר בית ? מה הקשר בין ביתו הפרטי של אדם לבין הבית הקולקטיבי של אומה ? מה תפקידו של הבית בעיצוב הזיכרון הלאומי ? ומה משקף הסדר הפנימי בבית ? מי נמצא בו ומי נעדר...
To the book |
|
|