א. פתרון האידאה הקוסמולוגית בדבר הטוטאליות של הרכבת התופעות של כול־עולם

450 האנטינומיה של התבונה הטהורה כזה היה מַטְרים אברים שהרגרסיה לא הגיעה אליהם עדיין, ומציג את ריבויָם כגדול כל כך, ששום סינתזה אמפירית אינה מסוגלת להגיע אליו ; וכך יִמָצֵא קובע את גודל העולם ( אמנם רק באופן שלילי ) לפני כל רגרסיה — וזה מן הנמנע . כיוון שהעולם-בכוליותו אינו נתון לי בשום הסתכלות, גם גודלו אינו נתון לפני הרגרסיה . לכן אין בידינו לומר מאומה על גודל-העולם כשהוא לעצמו, אפילו לא שמתרחשת בתוכו רגרסיה in infinitum [ לאינסוף ] . כל שעלינו לעשות הוא לחפש את מושג-הגודל של העולם בהתאם לכלל שקובע את הרגרסיה האמפירית בתוכו ; והכלל הזה אינו אומר אלא זאת, שכמה שנרחיק להגיע בסידרת התנאים האמפיריים, תמיד נהיה חייבים להימנע מלהניח [ שהגענו ל ] גבול מוחלט, אלא נצטרך לכפוף כל תופעה, כמותנָה, לתופעה אחרת בתור התנאי שלה, ולהתקדם-הלאה אל זו . זוהי רגרסיה in indefinitum [ ללא-סיום ] שהואיל ואינה קובעת גודל כלשהו באובייקט, היא נבדלת די צורכה מהרגרסיה in infinitum [ לאינסוף ] . אינני יכול אפוא לומר שהעולם הוא אינסופי מבחינת החלל או מבחינת הזמן שעבר . מושג כזה של גודל, בתור אינסוף נתון , אינו אפשר...  To the book