שיטת האידאות הקוסמולוגיות 391 כדי להעניק לסינתזה האמפירית שלמות מוחלטת על ידי התקדמותה אל הלא-מותנה ( שאותו אפשר לפגוש רק בָאידאה ולעולם לא בניסיון ) . התבונה מעלה את הדרישה הזאת על פי העיקרון : אם נתון המותנה, הרי נתון גם כל סכום התנאים, ובכך נתון הלא-מותנה בהחלט, שרק באמצעותו אפשרי אותו המותנה . אם כך, ראשית, האידאות הטרנסצנדנטאליות לא יהיו אלא קטגוריות שהורחבו עד ללא-מותנה, ונוכל לערוך אותן בלוח לפי כותרות הקטגוריות . שנית, לא כל הקטגוריות יצלחו לכך, אלא רק אלה שבהן הסינתזה מהווה סידרה, ורק סידרה כזו, שהתנאים המפיקים את המותנה כפופים בה זה לזה ואינם עומדים זה בצד זה . התבונה דורשת את הטוטאליות המוחלטת רק כשמדובר בסידרה העולה של תנאים עבור מותנה נתון . היא לא דורשת טוטאליות בטור התוצאות היורד, ולא בהצבר של תנאים שפועלים יחד זה עם זה . שהרי התנאים למותנה-נתון כבר הונחו מראש, ויש לראותם כנתונים יחד אתו ; ואילו התוצאות לא עושות את תנאיהן לאפשריים, אלא דווקא מניחות אותם . לכן כשאנו מתקדמים לעבר התוצאות ( או יורדים מתנאי נתון אל המותנה ) , אין זה משנה כלל אם הסידרה נפסקת או לא, ושאלת הטוט...
To the book