תת־פרק 3 — על מושגי השכל הטהורים, או הקטגוריות <12§–10§>

על הקו המנחה לגילוי כל מושגי השכל הטהורים 173 10 את המושג של מושאים אלה . אלא שהספונטניות ואלה צריכים תמיד גם להפעיל של חשיבתנו דורשת, שקודם כל יש לעבור על הריבוי הזה, לקחת ולקשור אותו בדרך מסוימת, כדי שייעשה להכרה . לפעולה זו אני קורא סינתזה . בסינתזה במובן הכללי ביותר אני מבין פעולה שמצרפת דימויים שונים זה לזה, ומשיגה את ריבוים בהכרה אחת . סינתזה כזו היא טהורה כאשר הריבוי נתון לא באופן אמפירי אלא באופן אפריורי ( כמו בחלל ובזמן ) . לפני כל אנליזה של דימויינו צריך שדימויים אלה כבר יהיו נתונים, ושום מושג לא יכול להיווצר באופן אנליטי מבחינת תוכנו . הסינתזה של הריבוי ( בין שהוא נתון באופן אפריורי בין אמפירי ) היא המחוללת לראשונה איזו הכרה, שאמנם עשויה להיות בהתחלה גולמית או עמומה ולכן דורשת אנליזה ; ובכל זאת, הסינתזה היא מה שבאמת אוסף את היסודות לכדי הכרות, ומאחד אותם לכדי תוכן מסוים . לכן הסינתזה היא הדבר הראשון שדורש את תשומת לבנו, בבואנו לחרוץ משפט על המקור הראשוני של הכרתנו . כפי שנראה בהמשך, הסינתזה בכלל היא פעולתו של הכוח-המדמה בלבד — פונקציה עיוורת, גם אם לא נמנעת, של הנפש, שבלעדיה...  To the book