|
|
מבוא 123 לדוגמה, כשאומרים "כל הגופים מתפשטים" השיפוט הוא אנליטי, מפני שאיני צריך לחרוג מן המושג שאני קושר במילה "גוף" כדי לגלות שההתפשטות קשורה בו ; עלי רק לנתח את המושג הזה, כלומר, להביא לתודעתי את הריבוי שאני חושב במושג הזה בכל זמן, כדי שאמצא בו את הנשוא ההוא ; ופירוש הדבר שהשיפוט אנליטי . לעומת זאת, באומרי : "כל הגופים כבדים", הנשוא הוא משהו שונה לגמרי ממה שאני חושב במושגו 11 גרידא של גוף בכלל . הוספת נשוא כזה נותנת אפוא שיפוט סינתטי . < שיפוטי הניסיון בתור כאלה כולם סינתטיים . אבסורד יהיה לבסס שיפוט אנליטי על הניסיון, מכיוון שאינני צריך כלל לחרוג ממושגי כדי לבצע את השיפוט, ולכן איני זקוק לשום עדות של הניסיון . שגוף הוא מתפשט, זה משפט העומד על מכונו באופן אפריורי ואינו שיפוט ניסיון . כי לפני שאני פונה לניסיון, כבר יש ברשותי כל התנאים הנחוצים לשיפוט בתוך המושג [ עצמו ] , שמתוכו אני יכול לחלץ את הנשוא לפי משפט הסתירה ; ובאותו הזמן אני נעשה מודע להכרחיותו של השיפוט, שאותה הניסיון לא ילַמֵד אותי לעולם . לעומת זאת, > אף שבמושג של גוף בכלל איני כולל מראש את הנשוא "כובד", בכל זאת מציין המו...
To the book |
|
|