מתוך הכאוס עולה הצורה

185 אנשים עדינים לפניה עור וגידים, להרף עין כאילו מתמצקים ואז פושטים צורה, נושרים אל התהום, מתפוררים . השימוש המכוונן בעובדה הנבחרת דורש איכות של קשב המתאפיינת בדיוק מן הזן המאוזן . איכות זו קשורה בזיהוי התנועה המחברת את העבר העתיק של היקום הפנימי והחיצוני לאירועים גופניים ונפשיים בהווה שאינם אלא גילויים שלו ; תנועה שמרגע לרגע ממשיכה ומתפשטת אל העתיד, שמתהווה תוך כדי פעולה לנגד עינינו הסקרניות-משתאות, תחת ידינו המנחמות-מרגיעות או אי שם, הרחק מאחורי הקלעים, מעבר ליכולותינו החישתיות והתפיסתיות המוגבלות . המציאות מגלה את עצמה מרגע לרגע במישורים מרובים, באין-סוף פרטים . תקשורת ומידע זורמים בשטף, נופלים או לא נופלים על קולטנים שתופסים אותם, מעובדים בידי חלקי עצמי שכך או אחרת מצמידים להם פירושים . ואנחנו משתדלים להרפות אחיזה ולהישאר בקשר ( עם האחר, עם החוויה ) . אנחנו משתדלים לעקוב אחר התנועה . לתנועה עם החוויה יש לעתים קרובות איכות של שהייה ; אך היא בכל זאת מתאפיינת ברטט, ולפיכך מתקיימת בשדה השינוי והתנועה . ואף על פי כן, באופן פרדוקסלי, התודעה הפתוחה ביותר לתנועה היא התודעה שיש בה חלק השוא...  To the book