האובייקט הטוב

66 מיכל ברנע - אסטרוג פנימה, מקרינה או "משליכה" עליו את התכנים והחוויות הפנימיים שלה, ואז מפנימה אותם מחדש לאחר שנמזגו בתכונות העולם . כך היא מכוננת את עצמה - דרך הפנמה של העולם . כך היא קולטת את העולם - צבוע בתכניה שלה . כך היא חווה את עצמה - דרך הפנמה מחדש של תכניה, שהתערבבו במאפייני העולם . מה בדיוק היא משליכה ? מה היא לוקחת פנימה בחזרה ? התינוקת, בהיותה יצור החי במישור שהקיום בו כרוך הן בעונג והן בכאב, חווה חוויות נעימות וחוויות קשות . החוויות הנעימות קשורות בסיפוק שביניקה, בהרגעה ובאהבה . החוויות הקשות קשורות בתסכול, בכאב ובמכלול חרדות פרימיטיביות שהתסכול והכאב הללו מעוררים ומגבירים אותן . לפי קליין ( 1946 ) , כדי להתגונן מפני החרדות הללו, ובעיקר מפני תחושת הרסנות פנימית הקשורה ליצר המוות, התינוקת מפרידה או "מפצלת" ( בפנטזיה ובאופן לא מודע ) את הרכיבים ה"טובים" שבעולמה - המספקים, המרגיעים כאב והמעניקים עונג, מן הרכיבים "הרעים" - המתסכלים, שאינם מרגיעים כאב ושאינם מעניקים עונג . במקביל היא מפצלת ( בפנטזיה ובאופן לא מודע ) את הרכיבים ה"טובים" שבתוכה - האוהבים, האהובים, מן הרכיבים ה"...  To the book