כמה הרהורים על היחס לאמת

57 אנשים עדינים שאפשר לפגוע בלי להיפגע, שאפשר לנתק "טוב בשבילי" מ"טוב בשבילך", שאפשר לנתק אמת מחמלה . "אהבה יכולה להיות גם קשוחה", אני שומעת אז עוד קול שגור, ואוסף סיפורי זֶן מנוצלים לרעה חולפים במחשבותיי : רצח וכריתת איברים בשירות ההארה . אז "האמת" הזאת שלו, הכורתת, הרוצחת, בעצם משמשת את בעליה כאשר הוא נוקט מעשה של חמלה . פלוני צריך לשמוע את זה . אם אלמונית אינה רוצה לשמוע את זה, זאת הבעיה שלה, אין לה ברירה . זה לטובתו, זה לטובתה . זו עוד אחת מסכנותיה של הרוחניות הנידפת ללא בסיס מוסרי, ששורשיה נעקרו מאדמת ההבנה הראויה . אדם מרגיש שהוא יודע משהו, עולה בו תחושה של ידיעה . האם הידיעה שלפניו היא אמת משחררת או טרוריסטית מתחזה ? אישיותו ונטיותיו ההרגליות של אותו אדם מצטרפות כדי להגדיר את יכולתו להבחין בין השתיים . ההקשר התרבותי והציוויים שלו חוברים אליהן, לעתים קרובות, ומטים את הכף לכיוון הבלבול או לכיוון הראייה הבהירה . לא כל אמת קלה לעיכול, ולעתים האמת מכאיבה ; אך כשיש לה מעמד של אמת חומלת, מה שמעניק לה אותו אינו אותו שכנוע עצמי אלא איכות התודעה שמפיקה אותה : ערה להתהוות גומלין ולא מפצלת ...  To the book