הקדמה

10 קידוש השם ״אין למדים לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות 1 יחס דומה עולה מדבריהם של חלק מהגאונים אלא מן התלמוד" . 2 "אין מקשין והראשונים שקבעו : "אין סומכין על דברי אגדה", 5 4 "אין מדקדקין עליהם" 3 "אין למדים מן האגדות",מדברי אגדה", ועוד כהנה וכהנה . רוב פרשני התלמוד התעמקו אפוא בעיקר בדברי ההלכה שבתלמוד וספרות האגדה נדחקה מעט לקרן זווית . גם בדורנו, רבים מהלומדים נוטים לעבור על האגדות ברפרוף, ועיקר מעייניהם הוא תחום ההלכה . חלק מלומדים אלו רואים באגדה ספרות פחותה ביחס לספרות ההלכה, ומתייחסים אליה כאל אתנחתא בלימוד ההלכתי המאמֵץ, בעוד שחלקם מוציאים את סיפורי האגדה ממישור הפשט ומתייחסים אליהם כסיפורים שטומנים בחובם סודות ורזים שאין בכוחו של הלומד הרגיל להשיגם . כך או כך נדחקה האגדה לשולי הלימוד . עם זאת, בדור האחרון בתי מדרש שונים ומגוונים מחזירים עטרה ליושנה ומעניקים לספרות האגדה מקום של כבוד . מספר זה ניתן ללמוד שבספרות האגדה מוכמנים לעיתים אוצרות של ממש, שיש בהם כדי לשפוך אור על עומק דעתם ותפיסתם של חכמים בנושא הנדון, והלומד רק את דברי ההלכה שבתלמודים - לימודו חסר . בשבח האל...  To the book