מבוא

14 דרור חוברה והחלו לבסס מחדש את חייהם ואת כלכלתם . שכונה חדשה נבנתה ליהודי צנעא, אשר יכלה לספק “מרחב מחיה" ליהודים הרבים שבאו למצוא בה מלאכה ושכר ; אך בתחומי החברה והמדינה הורעו חיי הקהילה היהודית . הנהגת הקהילה חזרה לתפקוד לאחר תקופה ארוכה של שיתוק, אם כי בחופש מוגבל . שנאת הערבים ליהודים גדלה והתעצמה בשל ההגנה היחסית אשר לה זכו מצד השלטון העות'מאני . הערבים המשיכו להתאכזר ליהודים, והשלטונות לא נקפו אצבע עבורם . כל אלו תרמו לייאוש ולאכזבה מהחתירה לקבלת שוויון זכויות תחת השלטון העות'מאני בדומה ליתר היהודים ברחבי האימפריה העות'מאנית . באותה העת התחוללו תמורות חברתיות, מעמדיות, כלכליות, פוליטיות ודתיות בקרב יהודי תימן . עם כיבוש תימן בידי העות'מאנים בשנת תרל"ב ( 1872 ) , נכללו תימן וארץ ישראל במסגרת מדינית אחת תחת האימפריה העות'מאנית, והמעבר מארץ לארץ היה חופשי ללא כל הגבלות . תרמו לכך שכלול אמצעי התחבורה בים סוף וכרייתהּ של תעלת סואץ ( תרכ"ט - 1869 ) . זיקתם ההיסטורית של יהודי תימן לארץ ישראל, המתבטאת בתפילה וביצירה הפיוטית שנוצרה בתימן, הלכה והתהדקה יותר . השמועות על חלוקת קרקעות בארץ...  To the book