|
|
8 סלינה משיח שירי הערש של ברטולד ברכט נקראים על רקע מציאות היסטורית – פוליטית והם משקפים את עמדותיו הפוליטיות . בדיבור אל פעוטות נרדמים, הם מצהירים בפומבי על משאלות הלב, על הציפיות ועל התקוות של המבוגרים בבואם לחברת אידיאולוגית ופוליטית את הילדים . בתוך כך הם מציעים את השירים לצריכה ציבורית, לדיון ולביקורת מצד קהל המבוגרים . מרחב ציבורי, פוליטי וביקורתי דומה נשלל מטבע הדברים מהפעוטות, אך באורח מפתיע גם מהצעירים, שהם קהל היעד של התוצרים התרבותיים המעצבים להם ערכים חברתיים, צרכניים ופוליטיים . עניין זה מעצים את האי – שוויונות המובנית מלכתחילה במערכת היחסים שבין שני הקהלים, והוא מעורר שאלות בדבר משמעות היעדר הכלים והמיומנויות, החונכים את הצעירים לפוליטיקה ומאפשרים להם לחוות את עצמם, לצד המבוגרים, כסוכני ביקורת . בדיון על פוליטיקה וספרות ילדים ונוער אני מהלכת על החוט המכליב את רקמת המשמעויות, הכוונות הסותרות והניגודים המוּבְנים במושגים הללו . עם זאת, בתוכם, מתוכם ובתוכי, אני מקווה שהספר יאתגר את הנורמה הרווחת בדבר היסוי הפוליטיקה בספרות הילדים והנוער, בתרבות חדר הילדים ובשיח סביבו ; יקרב ב...
To the book |
|
|