הזמן הגנוב

אנדרה מטלון | יובל שורר | סטנלי רבין 112 בבוקר לעבודה, הוא פחות מרוכז, לא מצליח לישון ויש לו נטייה לאכילת ‑ יתר . כששאלתי על שגרת יומו של אריאל, פניו נפלו והוא נשף אוויר בקול, "מתוסכל . מה יש להגיד, כל האחריות לעסק - עליי ! במקום שאתרכז, אתפתח, אדהר קדימה - אני בזמן האחרון דוחה דברים ומשימות ולא תמיד עומד בדד ‑ ליין, היעד שהצבתי לעצמי . זה מטריף אותי ! כאשר אני כבר מתיישב לעבודה - אני נלחץ . כל מיני מחשבות שאין לי שליטה עליהן מתרוצצות לי בראש, כמו : האם אני עושה את העבודה באופן נכון ? בסטנדרטים המקובלים ? ממש לפני כמה ימים התקשר אליי לקוח והעיר לי על בעיה שלא עליתי עליה בדו"ח השנתי . . . גם בקיבוץ כבר העירו לי שיש ירידה בהכנסות שלי מהעסק", אמר בקול שקט והמשיך "והבטן, הכרס הזאת, אתה רואה את הדבר הזה ? אחרי שעה של עבודה, המקרר קורא לי ואני טורף את כל מה שיש . אחרי זה אני נעשה עייף ומאבד ריכוז וחשק . שאר היום עובר בתסכול ואני מרגיש איך הדיכאון מחמיר" . אריאל פירט את קשייו באריכות ובפרטנות רבה . לעיתים הייתי חסר סבלנות . היו רגעים שבהם התקשיתי לעקוב אחר פרטנות ‑ היתר בתיאור סדר יומו ובעיות...  To the book