'נאחזים' בידי העבר: מחקר השוואתי על הקשרים המתמשכים עם המתים בקרב צאצאים לקורבנות טראומה יהודים־ישראלים ובודהיסטים־קמבודים

210 קרול א' קדרון ( 1998 Danieli ) , כיצד אפשר להמשיך את הקשרים הללו ? בהמשך לתיאוריית הטראומה, האם היחסים נחווים כנטל אישי ( Wardi 1990 ) , כהפרעה פסיכו – חברתית של הזדהות – יתר ( Kestenberg 1992 ) , או כחוויה משמעותית ונורמטיבית של חיי היום – יום ? האם היחסים הללו ממשיכים רק באמצעות עולמות המתים שחירבו את חיי אבות אבותיהם, או שמא ירושת היחסים הללו מעידה דווקא על הישרדות או חוסן של המורשת שקדמה לרצח העם ? ראיונות אתנוגרפיים עם צאצאי רצח עם יהודים – ישראלים ובודהיסטים – קמבודים מאפשרים בחינה השוואתית של הדרכים שבהן משמרים צאצאי הניצולים את נוכחותם של בני משפחתם שנספו ברצח העם ומַבנים יחסים אישיים עימם . המדגם כאן כלל צאצאים ישראלים לניצולי שואה, רובם בני המעמד הבינוני – גבוה בני 35 - ,55 וצאצאים לרצח העם הקמבודי, רובם בני המעמד הנמוך בני 18 - 30 . למרות מחקרים עדכניים שעסקו בקשרים ( 2006 Klass ) , מגעים ( 2006 Klugman ) ויחסים אינטימיים ( 2001 Troll ) עם המתים ובפוטנציאל שלהם ליצירת משמעות וטרנספורמציה ( Neimayer 2000 ) , פרדיגמות של תיאוריית הטראומה ושל חקר השואה ורצח העם ממשיכות עדיי...  To the book