הסכסוך היהודי־ערבי וסטריאוטיפ 'הפרימיטיבי' בחברה הישראלית

רחל קואסטל עמ' 11 ) . אלו הן מטרות נעלות, אך נותרת השאלה : האם זה שאנחנו מחנכים תלמיד / ה לחשיבה ביקורתית הופך אותה / ו לאדם "טוב יותר" ? אף כי חיבור זה מציג קורס המבוסס על הנחה זו, תשובתי לשאלה היא : לא בהכרח . חרף הרצון הטוב, אין דרך להבטיח קשר ישיר בין המסמן פדגוגיה ביקורתית למסומנים חשיבה ביקורתית ותודעה מוסרית, כל שכן פעולה מוסרית . כך גם לגבי "השכלה" או "תרבות גבוהה", שאף אותה מציין אלוני כאידיאל חינוכי, ומצטט בהקשר הזה את הקורלציה היהודית העתיקה בין "תורה ודרך ארץ" ו"בר אוריין צדיק וחסיד" ( שם, עמ' ) . התבוננות שטחית בהיסטוריה המערבית של המאה הקודמת, שיאנית הקִדמה והשכלת ההמונים ביחס לקודמותיה, מעלה דוגמאות הסותרות את הקורלציה בין השכלה, סובלנות ומוסר . דוגמה חשובה לכך היא, כמובן, גרמניה בתקופה השואה . הגרמנים, שטיפחו השכלה ותרבות גבוהה, לא פעלו מתוך חוסר מודעות או חוסר השכלה ; הם ידעו היטב, ובחרו ברוע . זאת אומרת, הם יצאו מתוך העולם המוסרי במודע . בכך ניתן להבחין בנאומיו של היטלר, שהרבה לדבר על המעטה החלש של המוסר המערבי, היהודי-נוצרי, ועל הצורך של הגרמנים להיות חסרי רחמים כדי ...  To the book